דיון אודות הזנה מינרלית וריאקציות כלאציה (CHELATION = ריאקציה בין יון מתכתי ותרכובת אורגנית המרחיקה את היון המתכתי מהתמיסה)

הדפס עמוד זה

דיונים אלו הובילו ועודם מובילים לבלבול ניכר, אינפורמציה מטעה, והסקת מסקנות רבות ושגויות. האם ניתן להפוך את הדברים לפשוטים יותר? ייתכן כי ניסיון להבין טוב יותר כל קטגוריה יעזור להפחית את הבלבול ויעזור למגדלים לקבל החלטות טובות ונכונות יותר באילו חומרים כדאי להשתמש.

מלחים אנאורגניים

מלחים אלו הם תרכובות מינרלים פשוטות כדוגמת סולפטים (uתרכובות גופרית) וכלור. צמחים מותאמים לצרוך את המינרלים בצורתם זו, אך הם אינם תמיד שולטים בספיגתם ועלולים להגיע לספיגת יתר.
על אף העובדה שספיגת המינרלים עולה כאשר ישנו מחסור במינרלים בקרקע, ויורדת כאשר רמת המינרלים בקרקע גבוהה, מערכת העברת המינרלים של הצמחים נוטה לווסת שלא כהלכה מינרלים שמועברים באותם צינורות העברה בצמח. לדוגמא, כאשר מלחי נחושת ואבץ נצרכים יחדיו, הם מתחרים בניהם על העברה לתוך הצמח. אי לכך, כאשר יש עודף באבץ עלול להיווצר מחסור בנחושת. אם מטרת המגדל בשימוש בדשנים מינרליים היא להכריח את הצמח לספוג ולהשתמש בכמות מינרלים גדולה יותר מאשר מה שהיה סופג באופן טבעי, הבחירה במלחים אנאורגניים איננה כדאית. היקף השימוש במלחים אנאורגניים עלול להיות גבוה למדי וכך גם התדירות הדרושה, דבר ההופך את העלות הכוללת במהלך עונת הגידול להיות גבוהה אף היא ולא משתלמת.

תחמוצות (אוקסידים)

תחמוצת היא גרסה גולמית של מינרל. לדוגמא, תחמוצת הברזל ידועה גם כ”חלודה”. עד כמה החלודה מסיסה? לצורך העניין, תחמוצת המגנזיום איננה מסיסה. אף על פי כן משתמשים בה רבות בתערובות מסחריות כמקור למגנזיום. תחמוצות יכולות להתמוסס רק בנוכחות חומצות. הזמינות של תחמוצות היא נמוכה מאוד ושימוש בתערובות שכאלו עדיף שייעשה בהגמעה לאדמה (כלומר בהשקיה ישירה לאדמה) ולא בריסוס עלוותי. החברות שמוכרות את התרכובות הללו מצהירות כי המוצר נטחן לאבקה דקיקה שהופכת אותו למסיס וזמין לצמחים. הטקסטורה של מוצר כלשהו מעולם לא היוותה קריטריון לזמינותו של החומר עצמו; רק התרכובת ממנה עשוי משפיעה על זמינותו ומסיסותו.

קולואִידים (דשנים בשחרור איטי) – (קולואיד = מערכת שבה חלקיקי חומר אחד נמצאים בתרחיף/נוזל של חומר אחר)

קולואידים הם חומרים המיוצרים מחלקיקים מוצקים זעירים, וכאשר הללו מפוזרים במים הם נשארים צפים בתרחיף ולא שוקעים. מינרלים קולואידיים מורכבים ממלחים מינרליים או תרכובות מינרלים שונות שמעובדים לתצורת קולואידים, על ידי טחינה או התגבשות מהירה.
מרבית החומרים הקולואידים נמצאים בזמינות ביולוגית גרועה למדי (poorly bio-available), מאחר וחלקיקי הקולואידים, זעירים ככל שיהיו, עדיין גדולים מדי מכדי להיספג בצמח בצורתם השלמה, ומרבית החומרים הפעילים בהם לכודים בחלקו הפנימי של החלקיק, כך שאינם נמצאים במגע עם צינורות ההובלה של התאים. אף על פי כן, אם חומר קולואידי יכול להתמוסס, הוא ישחרר את כל החומרים המינרליים שבו לספיגה מקסימלית (או – לניצול מלוא פוטנציאל הספיגה שלהם.)

מולקולת EDTA – אתילן-דואמין-טטרא-אצטט

EDTA הוא מולקולה חדשה המשמשת ליצירת מבנים מינרליים.
מולקולת EDTA היא כלאט סינטטי (יון או מולקולה המסוגלים ליצור קשרים עם יוני מתכת אחרים), ה- EDTA יוצרת קשרים עם אלמנטים וחומרים אחרים ונעשה בה שימוש נרחב בתעשיות הקוסמטיקה, התרופות והזנת צמחים. זהו כלאט שאיננו מעוכל על ידי הצמח (הוא אינו מתפרק לעולם), אך בתוך הצמח הוא יוצר קשרים חזקים עם מינרלים כמו סידן כך שהללו הופכים להיות פחות זמינים לצמח. מבנה המולקולה גדול, ולרוב היא נכנסת לתוך הצמח מצידו התחתון של העלה. עודף של EDTA רעיל לצמחים. EDTA מתפקד בצורה מיטבית בסביבה חומצית – pH מתחת ל-7.

תערובות

מחקרים הראו כי מינרלים כלאטים חשובים מאוד בתזונת צמחים; כתוצאה מכך הרבה חברות נהרו לשוק עם מוצרים ומותגים משלהם בסגנון “כלאטים מינרליים” מבלי לעשות אף מחקר או בדיקה שיקבעו האם שיטת הכלאציה שלהם (צורת קשירת היונים והתהליך בו זה נעשה), באמת תגביר את ספיגת המינרלים. המטרה היחידה של החברות האלה היא ליצור דשן מינרלי “חדש” ולהרוויח ממנו כמה שיותר כסף רק מעצם תיוגו כ”כלאט”.

מוצרים רבים טוענים להיות כלאטים מבוססי חומצות אמינו, אך כאשר בוחנים את התרכובות מתגלה כי הן תערובות ולא כלאטים. כיום, נעשה שימוש נפוץ מדי ומבלבל במונחים “כלאט” ו”חומצות אמינו” – התעשייה משתמשת בהם בחופשיות יתרה ומבלבלת את הציבור. המוצרים הללו, שמשווקים לרווחה בשוק  מיוצרים מערבוב אבקת חלבון ומלחים מינרליים, לכדי יצירת תערובת, אך זוהי תערובת ולא כלאט, ובל נא נקרא לה כך. לא נוטים לרשום תערובות כפטנטים משום שאין על מה להגן בבחינת מתכון התערובת – הוא מוכר וידוע היטב. מחיר התערובות יקר מדי עבור חיקוי עלוב של כלאטים.

אודות כלאטים ככלל

המילה “כלאטור” מתייחסת לחומר סופח, המורכב ממולקולות אשר יוצרות קשר כימי חזק עם אטומי מתכת, ומכריחות את אטומי המתכת להסתובב איתן ברחבי התא והצמח היכן שהכלאטור מסתובב. הצימוד הנ”ל – כאלטור עם אטום מתכת, נקרא כלאט. כלאטורים המיועדים להזנה כוללים חומצות אמינו, חומצות אורגניות, חלבונים, ולעיתים גם חומרים כימיים מורכבים יותר אשר נמצאים בצמחים.

לאחרונה מתרחבים הדיונים אודות הזנת צמחים וספיגת מינרלים לתוך הצמח. ישנם הטוענים כי הדרך הטובה ביותר לספק מינרלים לצמחים היא על ידי שימוש ב”תרכובות קולואידיות”/”תרכובות מינרלים קולואידים”. ישנם שעדיין מצודדים בשימוש בסולפטים כדרך הנכונה, וישנם האומרים כי מינרלים ‘כלאטים’ הם היעילים ביותר הודות לזמינותם הרבה לצמחים.

לכל אחד מהטיעונים שמץ של אמת; לכל צד ישנה טענה להבהיר. למרבה הצער אף אחד מהצדדים מעולם לא חשף את התמונה השלמה אודות ספיגת מינרלים, האיזון המדויק הדרוש בהזנת צמחים, וגבול ספיגת המינרלים של כל אחת מהשיטות לעיל.

כלאטים על בסיס חומצות אמינו

חומצות אמינו יכולות לשמש ככלאטורים כאשר הן מגיבות עם אטומי מתכת טעונים חיובית, ויוצרות איתם קשרים כימיים חזקים. אטומי המתכת הרלוונטיים לדיוננו הם אלו המתפקדים כמינרלים – דוגמא ספציפית לכך תהיה כלאט הנוצר מחיבור בין החומצה האמינית (הכלאטור) עם סידן (המינרל).

צירופים מסוימים של חומצות אמינו ומינרלים אינם יוצרים כלאטים טובים משום שהקשר הכימי הנוצר בניהם חלש מדי. לדוגמא, ניסיון להשתמש בחומצה האמינית גלוטמט (חומצה גלוטמית) ככלאטור ונתרן כמינרל, עלול ליצור מונסודיום גלוטמט, שבקושי נחשב “מלח אורגני”, ובטח שלא נחשב כלאט. בהכללה רחבה, נתרן ואשלגן יוצרים כלאטים גרועים למדי.

יתרה מכך, כלאציה של חומצה אמינית עוקפת את הקשרים התחרותיים שיכולים להיווצר בין מינרלים שונים הנספגים/נקלטים כמלחים. שימוש במינרלים בצורת כלאט עוזר להימנע מבעיה זו הודות לכך שהם מועברים לתוך הצמח בשני מנגנוני פעולה שונים.

על מנת ליצור קלאט המתפקד כהלכה יש להקפיד על הדרישות הבאות:

  1. על הכלאט להיות בעל משקל מולקולרי נמוך מ- 1000 דלטון (יחידת מסה אטומית).
  2. על הכלאט להיות בעל מטען חשמלי ניטרלי. הכלאט לא יכול להיות מצומד לאניון שיכול לעבור יוניזציה בקלות, כמו הלוגן או קבוצת גופרית. הליגנד חייב לעמוד הן בתנאי מצב החמצון והן להתאים למספר האטומי של אטום המתכת.
  3. על הכלאט להיות בעל יציבות כימית גבוהה וקבועה על מנת להימנע מאינטרקציות כימיות תחרותיות טרם הקליטה בצמח.
  4. הליגנד חייב לעבור מטבוליזם בקלות.
סוג התרכובתקטגוריהמסיסותזמינות
תחמוצותמינרל לא מעובדנמוכהנמוכה
גופריתיים/גופריתיתמלחיםמסיסמתפקד בpH נמוך מ- 7
חנקתיים/חנקתיתמלחיםמסיסטובה
EDTAכלאט סינטטימסיסמתפקד בpH נמוך מ- 7
EDDHAכלאט סינטטימסיסמתפקד בpH נמוך מ- 7
קלאטים על בסיס חומצות אמינומבנה של כלאט / תערובתמסיסמתפקד בph גבוה  מ7
קלאט על בסיס חומצה  אמינית שבVGI  משתמשיםכלאט “אמיתי” / “אותנטי”מסיסגבוהה מאוד
 

מינרלים על בסיס כלאטים זמינים יותר לצמחים מאשר נוטריינטים מורכבים (כדוגמת EDTA, EDDHA), ונוטריינטים מורכבים זמינים יותר לצמחים מאשר תערובות ונוטריינטים לא מורכבים (כדוגמת Quelant, סולפטים ותחמוצות/אוקסידים), כפי שניתן ללמוד מהטבלה לעיל.

טכניקה זו של שימוש בחומצה של VGI אינה קונבנציונלית כמו השימוש הנפוץ של העברת חומרים על ידי תחמוצות, סולפטים ו-EDTA  מבוסס יסודות קורט. מוצרים המבוססים על השיטה האחרונה יכולים להפחית באופן שולי מחסור של אלמנטים בצמחים, אך המהירות בה האלמנטים משוחררים מהמוצר ומועברים לנקודות הגידול של הצמח נמוכה מאוד ביחס למהירות העברתם כשהם מצומדים למולקולת  חומצה  האמינית שב-VGI  משתמשים בה במשך 30 שנה.

כיצד ניתן להעריך את זמינות המינרלים בצורת כלאטים לעומת מוצרים מינרליים אחרים הקיימים בשוק?

פשוט לשאול את השאלות הבאות:

  1. מהו בסיס הכלאט אליו נעשה הצימוד ומהו ריכוז הכלאט?
  2. האם המינרלים באמת מצומדים לחומצות אמינו או שמא הם רק תרכובות ואף רק עקבות מינרלים מעורבבים עם חלבון?
  3. האם המוצר עמיד כאשר נחשף לרמות pH שונות (4.0 – 7.5 pH)?
  4. האם התוצר המינרלי קטן דיו כדי לאפשר תנועה חופשית בתוך הצמח?

רק כלאטים אמיתיים מבוססי חומצות אמינו יתנו את התמורה האמיתית לכסף שלכם. אל תתנו לחיקויים ופרסומים לשטות בכם.

יש לך שאלה הנוגעת לגידול? הצוות המקצועי של חברת VGI כאן למענך. נשמח לספק כל ייעוץ והכוונה לדישון נכון וגידול מוצלח. צרו איתנו קשר עכשיו דרך עמוד יצירת קשר.

avatar