השפעת KF על כותנה אורגנית

הדפס עמוד זה
תקציר מבוסס על דו”ח שפורסם על ידי השותפים לניסוי:
דגנית שדה(1), אלישע שמש(1), יורם שטיינברג(2), אשר אייזנקוט(2), דניאל הכהן(3) נטיע סולודר (4)
1)-) ועדת מגדלים, (2) – שה”מ (3) – גד”ש בית אלפא (4)-דשן טוב-מעלה צבייה

מבוא

הגישה המקובלת בחקלאות היא להגיע ליבולים גבוהים בעיקר באמצעות דישון אופטימאלי, חומרי צמיחה והשמדת פגעים: מזיקים, מחלות ועשבים. תוך כך מזדהמים מקורות מים עיליים ותת קרקעיים בין היתר מעודפי דשנים .(Myers and Stolton, 1999) החקלאות האורגנית שואפת לקיים “חקלאות בת קיימא”, המבוססת על ממשק שאינו פוגע בכושר הנשיאה של הסביבה. והחקלאי האורגני משתדל ככל יכולתו לקיים תהליך של גידול חקלאי בו ההפרעה מזערית ככל האפשר לסביבה ולאיזון הטבעי הקיים בה, כשאחד המרכיבים המרכזיים הוא הימנעות משימוש בדשנים סינתטיים כשהם מוחלפים בקומפוסט, וקיום מחזור רב שנתי של גידולים המטייבים את הקרקע (רביב , 1996).

גידול הכותנה בישראל הוא חדש יחסית (כ- 50 שנה), אך הישגי הענף הנם שם דבר ברחבי העולם כאשר מדובר בשיטות גידול חדשניות, במערך ההדברה וכמובן – ברמת היבולים. עם זאת, מזה שנים, ניכרים בענף הכותנה תחלואי החקלאות המודרנית כגון ירידה בפוריות הקרקע, המלחה, זיהום הסביבה ועוד .(Horowitz et al., 1994, 1998) בממשק האורגני מאמינים ביצירת בית גידול אוהד לצמח ולשכניו הכולל מזון, מיקרו-אקלים נוח ומקלט רב-שנתי נקי מתכשירי הדברה והזנה כימיים.

עונת 2002-2003 שהתאפיינה בחורף גשום בהרבה מעל לממוצע, שהביא בעקיפין להופעת כתמי עקה בכותנה, לעלווה בהירה ולקפיצת הפרחים לצמרות הצמחים, הציבה “אתגר” לגידול האורגני. בעקבות המופע המעיד על “רעב”, נערכו בדיקות בהן נוטרו השפעותיהם של ארבעה פתרונות במגוון רכיבים – KF-10, אורגן 3000 , קמח נוצות וזבל ירוק (שדה וחובריו .(2003

בעונת 2003-2004 בחרו בבית אלפא לבדוק שנית את השפעת ה-KF-10, אשר במישרין מעלה את רמת ההזנה של הקרקע ובעקיפין מעודד קליטה של מיקרו ומקרו אלמנטים, כשבגרם קרקע חקלאית נמצאים כ- 103 מיקרו אורגניזמים פעילים. מתוך שלל הרכיבים שנוטרו בעונה שחלפה, הממצא היחיד שהראה שיש השפעה לפתרונות השונים, היה תכולת מקרו ומיקרו אלמנטים בטרפים, בדיקה באמצעות שריפה.

חומרים ושיטות

בחינת השפעת ה-KF-10 במהלך העונה בכותנה אורגנית מטיפוס אקלה נבדקה בבית אלפא, בחזרה אחת בהשוואה לביקורת לא מטופלת. גודל החלקות היה כ – 10 ד’, פרוט בטבלה 1. המדדים שנבדקו:
מעקב מסודר אחר השפעת ה-KF-10 על תכולת החנקן, הזרחן והאשלגן בעלווה באמצעות דיגום 80 טרפים באקראיות מכל טיפול ובאזור אופייני, מידי שבועיים החל מ 3- שבועות מתחילת היישום בחלקה, כשבדיקת הטרף מספקת מידע על הצטברות הרכיבים השונים לאורך תקופת הגידול. בהמשך ביצענו שרפת מדגמי צמחים שלמים לבחינת תכולת מיקרו ומקרו אלמנטים. כמו כן, בסוף העונה ערב הקטיף ופתיחת מירב ההלקטים, נערך ניטור ליבול. ב- 4 מדגמים של 2 מ’ שורה רץ, מכל טיפול נאספו כל ההלקטים הפתוחים, אשר נספרו ונשקלו וכן נרשמו ההלקטים הירוקים שנותרו.

טבלה 1 : פרוט מאפייני החלקה בבית אלפא 2004 , אגרוטכניקה, השקיה ודישון

תוצאות

טבלה 1: רמת יסודות מקרו
הערה: הבדיקה נעשתה בטרפים ב- 4 מועדי הדיגום הראשונים ובשריפת של צמח שלם בשני המועדים האחרונים (דגימות אוגוסט).

• במועדים המסומנים ב (*) בוצעה שריפה במעבדה של כל הצמח

 

טבלה מס’ 2: רמות יסודות מיקרו בשני מועדי דיגום, בדיקה בשריפה של צמחים שלמים

טבלה 3: בדיקת מרכיבי יבול בשני מועדי דגימה: ה – 13/9 (שבוע לפני הקטיף המסחרי) וה- 18/9 (יום לפני הקטיף המסחרי)

השפעת טיפול ב-KF על יבול הכותנה בגרם למ”ר בשני מועדי קטיף

דיון:

1. מצב יסודות מיקרו בצמח: בתוצאות טבלה 2 ניתן לאפיין שינוי מגמה בריכוז יסודות המיקרו ברזל, מנגן נחושת ואבץ לקראת מועד הדגימה האחרון. יתכן כי תגובה זו לטיפולי ה-KF הינה רמז לגורם שמשפיע על אפילות יחסית של טיפולי ה-KF. ההבדלים אינם גדולים ואינם מובהקים עקב החוסר בחזרות שאינו מאפשר ניתוח סטטיסטי.
2. נמצא יתרון ביבול הנקטף לטיפולי ה-KF.
א. נמצא כי משקל הלקט גדול יותר ב 0.8-0.5 גרם להלקט.
ב. נמצאה תוספת של 15% ביבול הכללי.
ג. נמצאה מגמת עליה באחוז סיבים גבוה יותר: 36.2 בחלקה המטופלת לעומת 32.4 ממוצע של חלקות הביקורת.
3. בלטה השפעת ה-KF על חיוניות צמח ומגמת אפילות שגרמה לכך שנותרו כ- 15הלקטים ירוקים לצמח בטיפול ה-KF וזאת לעומת פחות מ 3 הלקטים ירוקים לצמח בטיפולי הביקורת. הבדל זה מורה על פוטנציאל יבול גדול עוד בהרבה בטיפולי ה-KF.
4. מהתוצאות נראית מגמה של צמח חיוני יותר בטיפולי ה-KF ופוטנציאל יבול גבוה יותר. מגמה זו מובילה למחשבה שיתכן כי בטיפולי ה-KF ניתן להקדים את מועד סגירת המים לגידול בשבוע ואולי אף שבועיים ללא פגיעה צפויה ביבול. וזאת מיתוך הבנה כי לא רצוי לאחר את מועד האסיף עקב הסכנה בהתפתחות נזק מזחל ורוד לקראת סוף העונה.
5. תוצאות התצפית מחייבות ביצוע ניסוי מסודר שבו יבחנו בחזרות השפעות טיפולי KF על מרכיבי היבול ואיכותו. בניסוי מאין זה יש מקום גם לבדוק את השפעת עיתוי הפסקת ההשקיה בטיפולים השונים. היכולת להשפיע על מועד הפסקת ההשקיה עשויה להיות גם גורם משמעותי בחיסכון נוסף במים בגידול.

ספרות

תודות

למעבדת שרות שדה ולחברת VGI שסייעו בביצוע ובמימון הבדיקות. לדני הרשלר ולדני שדה שסייעו בספירות.