מגמות עולמיות בשוק הביוסטימולנטים (Biostimulants) לחקלאות

ביוסטימולנטים הם חומרים מן הטבע או מיקרו־אורגניזמים המועילים לצמחים בכך שהם משפרים את תהליכי הצמח הטבעיים (כמו ספיגת חומרים מזינים, עמידות ללחצים סביבתיים וכו’)  ואינם מעמיסים על מערכות הייצור החקלאי, עודפי מינרלים ממקורות חיצוניים. שימוש בביוסטימולנטים בייצור חקלאי נתפס כפרקטיקה חשובה ומרכזית בטיפוח חקלאות ברת קיימא, מחדשת ותומכת סביבה.

בעשור האחרון השוק הבינלאומי של ביוסטימולנטים צומח במהירות, כיוון שהחקלאות העולמית שואפת להתמודד עם אתגרים כמו שינויי אקלים, שחיקה של הקרקע וצורך בשיטות ייצור שאינן מכלות משאבים טבעיים. .

גודל השוק ומגמות צמיחה

• לפי Fortune Business Insights, השוק העולמי של ביוסטימולנטים היה כ־ 4.08 מיליארד דולר ב-2024, וצפוי להגיע לכ־ 10.10 מיליארד דולר עד 2032, עם שיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של כ-12.09% בין 2025 ל-2032
• לפי IMARC Group, הגידול נובע בעיקר מהמודעות ההולכת וגוברת בקרב חקלאים ליכולות של ביוסטימולנטים בשיפור בריאות הקרקע, ספיגת חומרים מזינים ועמידות ללחצים א – ביוטיים כגון בצורות ויובש.
• דוח של Future Market Insights חוזה שוק של 11.1 מיליארד דולר עד 2035, עם CAGR של כ־10.5% בין 2025 ל-2035.
• דוחות אחרים גם מצביעים על צמיחה ממוקדת במדינות מתפתחות, כאשר ההשקעה בטכנולוגיות ביולוגיות וחקלאות מדויקת עולה

מנופי צמיחה:

1. מעבר לחקלאות ברת־קיימא ולחקלאות אורגנית

המעבר לעקרונות חקלאות אורגנית, מחדשת ובר־קיימא משפיע על עליית הביקוש לביוסטימולנטים. חקלאים רבים מחפשים לצמצם שימוש בדשנים כימיים וחומרי הדברה, וביוסטימולנטים מציעים פתרון טבעי יותר. בנוסף, במדינות רבות יש תמיכה ממשלתית לחקלאות אקולוגית, מה שמסייע לקידום השוק.

2. פיתוח חומרים פעילים ושיטות מיצוי:

• חומרים הומיים : חומצות הומיות, פולביות והומינים הם מהמגזרים המרכזיים בשוק. הביוסטימולנטים. על אף שאלו חומרים שאינם חדשים בעולם החקלאותף בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בשיטות הפקתם ובייעול דרכי השימוש בהם
• תמציות אצות (Seaweed extracts): תמציות אצות, במיוחד מאצות חומות, ירוקות ואדומות, תופסות אחיזה רחבה בשוק הביוסטימולנטים. האצות עשירות בסוכרים, בחומרים מדמי הורמונים צמחיים, ובשרשאות ייחודיות של חומצות אמינו (פפטידים).
• מיקרוביאליים (Microbial biostimulants): שימוש בחיידקים, פטריות או תרביות של מיקרואורגניזמים (microbial consortia) הולך ועולה – יש חדשנות רבה בפיתוח תערובות של מיקרובים שמספקים תועלות מרובות לצמחים וליצורי הקרקע המועילים.

3. התפתחות שיטות יישום החומרים:

• היישום העלוותי  (“foliar application”) הוא נפוץ ביותר, כיוון שהוא מאפשר ספיגה מהירה ויעילה של החומר על הצמח תוך שימוש בכמויות קטנות יחסית של חומר פעיל.
• התרחבות השימוש בהשקיה בטפטוף מאפשר יישום מדויק ויעיל של ביוסטימולנטים לשורשי הצמחים.
• בשנים האחרונות חל גידול בשימוש בטיפולי זרעים (seed treatment), במיוחד כדי לשפר נבטי זרעים ולעודד צמיחה בריאה מההתחלה
• טכנולוגיות מתקדמות כמו ננו-טכנולוגיה הופכות פופולריות ומאפשרות דרכים חדשות לחיבור חומרים פעילים בתמיסות השקיה וריסוס, וניצול יעיל של החומר.על ידי הצמח.

4. התמודדות עם לחצים אביוטיים (abiotic stress)

הגידול בשימוש בביוסטימולנטים במצבי לחץ כגון יובש, חום, מליחות, נובע מהצורך להבטיח יבולים יציבים גם בתנאים סביבתיים קשים. הביוסטימולנטים יכולים לשפר עמידות הצמחים בתנאי עקה מה שהופך אותם לכלי חשוב בחקלאות להתמודדות מול שינויי אקלים .

5. רגולציה והגדרה חוקית

• ברוב מדינות העולם יש עוד חוסר אחידות בהגדרת ביוסטימולנטים מבחינה רגולטורית, מה שמקשה על הייצור והסחר הגלובלי.
• מצד שני, באזורים כמו אירופה מתקיימת התקדמות ברגולציה: יש הגדרה ברורה יותר ומסגרות חוקיות שמעודדות פיתוח ושיווק ביוסטימולנטים.
• רגולציה אחידה עשויה לעודד חדשנות, אך היא גם אתגר לחברות קטנות מבחינת עלויות רישום.

6. שוק אזורי מוביל ושווקים מתפתחים

• אירופה היא אזור דומיננטי בשוק הביוסטימולנטים, עם חלק שוק גדול מאוד, תמריצים חקלאיים וחקיקה תומכת.
• אסיה-פסיפיק, במיוחד סין והודו, צפויים להיות מהאזור‏ים עם הצמיחה המהירה ביותר, בזכות גידול בדרישה למוצרי חקלאות בר־קיימא ושיפור בטכנולוגיות ביולוגיות
• אמריקה הלטינית, לדוגמה ברזיל, מציגה פוטנציאל גבוה: שוק התכשירים ביולוגיים (כולל ביוסטימולנטים) שם צומח במהירות, במיוחד בשל חקלאות גדולה של סויה, תירס וקנה סוכר.

7. שיתופי פעולה ואינטגרציה עם טכנולוגיה דיגיטלית

• יש מגמה של שיתופי פעולה בין חברות ביוסטימולנטים לבין חברות זרעים, חקלאות מדייקת וייעוץ חקלאי
• שילוב של כלים דיגיטליים כמו אפליקציות לחקלאות מדייקת  הופך לנורמה, מה שמאפשר חקלאים ליישם את הביוסטימולנטים בצורה מדוייקת יותר.

הזדמנויות לעתיד

• חקלאים קטנים: שוק ה חקלאים הקטנים במדינות מתפתחות מהווה פוטנציאל גדול במיוחד – אימוץ ביוסטימולנטים שם יכול לשפר את התפוקה החקלאית ולתמוך בפרקטיקות של חקלאות אורגנית וברת ברת־קיימא.
• פיתוח נוסחאות מתקדמות: שילוב של תרביות מיקרוביאליות, פיתוח שיטות מיצוי ביולוגיות, ופורמולציות ננו יכול להביא לשיפור ביצועים ולהפחתת עלויות.
• חקלאות מדויקת (“Precision Agriculture”): שימוש ב-IoT, חיישנים, ביג דאטה ואפליקציות לחקלאות יכול לייעל את השימוש בביוסטימולנטים ולמקסם את התוצאות.
• חקלאות במבנים מבוקרים: חקלאות בבתי צמיחה, סביבות גידול מבוקרות וחקלאות אנכית מתאימות לאימוץ יעיל ומהיר של ביוסטימולנטים כדי לשפר בריאות צמחים ולייעל שימוש במשאבים.

נתונים גלובליים עדכניים (2025 – 2026) – נקודות מרכזיות

• הערכת שווי שוק עולמי (2025): כ-4.4-4.5 מיליארד דולר בשנת 2025, עם ציפייה לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות (CAGR של כ-11-12% בתחזית 2025-2030.
• המשמעות ל-2026: המשך דחיפה בביקוש – שילוב ביוסטימולנטים בשרשרת ההזנה של גידולים מסחריים ובחקלאות מדויקת; חברות ממשיכות להשקיע ב-R&D ובמיזוגים ורכישות.

מגמות חוצות אזורים ב-2025 – 2026 – מה לצפות

1. שיפור ראיות מדעיות (evidence-based claims) – לבקשת רגולטורים וחקלאים, חברות משקיעות בניסויים בשדה ובמחקר ביצועים.
2. התפתחות בתחום התכשירים המיקרוביאליים:  יותר פורמולות מבוססות חיידקים ופטריות מועילות מפותחות בשנים האחרונות. שמטרתן חיזוק שורשים וספיגת מינרלים משופרת.
3. קונסולידציה ושיתופי פעולה תעשייתיים ומסחריים – מיזוגים, שיתופי פעולה בין חברות ביולוגיות, יצרני זרעים וחברות חקלאות מדויקת.
4. רגולציה ברורה – יתרון למי שמותאם לה – בשווקים עם מסגרת רגולטורית ברורה (כמו האיחוד האירופי) ההטמעה מהירה יותר של מוצרים בעלי אישורים.

מה אפשר להסיק כאסטרטגיה מעשית ל-2026 (למפתחים משווקים ויצרנים):

• להתמקד בפיתוח נתוני שדה ותיקוף ביצועים אמיתיים (יישומי שדה מדידים)
• להתאים פורמולציות לאקלים מקומי (מליחות, יובש) ולממשקי גידול מרכזיים.
• לנצל רגולציות תומכות ולסמן CE/EU conformity כשמתאים – זה מקל על כניסה לשוק האירופי.

סיכום – שוק גלובלי ומגמות מרכזיות

• השוק הגלובלי של ביוסטימולנטים נמצא בצמיחה מהירה, עם תחזיות חיוביות לשנים הבאות.
• המגמות המרכזיות כוללות מעבר לשיטות חקלאות בר־קיימא, גל של חדשנות בחומרים פעילים, שיטות יישום מתקדמות ושילוב עם טכנולוגיות חקלאיות דיגיטליות.
• עם זאת, קיימים אתגרים לא פשוטים: שונות בביצועים, עלויות ייצור, רגולציה ומודעות.
• העתיד מציע הזדמנויות חזקות במיוחד – במיוחד בשווקים מתפתחים, בשילוב עם טכנולוגיות מדויקות ובהתמקדות בפיתוח פורמולציות מתקדמות.